By יערית יאיר
•
October 22, 2026
מצעד הבושה #1 בשמלת בית ומעליה ג'קט ג'ינס שייראה כאילו אני לבושה מכובד בסוף יום, צעדתי לסופר הקרוב עם סל קטן , להביא כמה מצרכים לארוחת ערב. עוברת במדפים מלקטת פריטים אחדים אקראיים שירכיבו לי ארוחת ערב לאורחת צעירה שאני לא יודעת כלום על הרגלי האכילה שלה אבל מבינה שסנדוויץ לבוקר היא לא תרצה, ("היא תקנה כבר קוראסון גדול עם שוקולד ליד בי"הס...") לכן הפריטים אקראיים. מתחילה למלא : חסה- חובה בכל ארוחה, רסק עגבניות לשקשוקה, דג אמנון אם נרצה דג , 2 שקיות תבלינים מוזרים ב-10 ₪ שאם היא תהיה בעניינים לאוכל משודרג , זיתים -התלבטתי ארוכות אם ירוקים או קלמטה , עם או בלי גרעין..(הלכתי על הקלמטה), כל מי שחולף על פניי, מבוגר כמוני , סוף יום , בגדי עבודה, עם עגלה גדולה מלאה מצרכים ומוצרים לבית כי סוף השבוע דופק בדלת וצריך להכין ארוחות שבת ואני עם סל אקראי לארוחה מצומצמת... מצעד הבושה #2 עם אישור תשלום באשראי שלחתי את יעלי והאורחת הצעירה לחנות הפיצה הקרובה להביא מגש משפחתי עם זיתים ירוקים לארוחת ערב. הריח החם של הפיצה השתלט ,לא היתה חסה ולא היה קלמטה... מצעד הבושה #3 בשבע בבוקר למחרת עם ג'קט ג'ינס על הפיג'מה מוציאה קרטון פיצה ריק לפח שמחוץ לשער. **** היה לי איזה עניין השבוע שתבע את כולי. את כל כולי. בגוף ובנפש. לא אכלתי מסודר , לא התעמלתי , לא יצאתי לדברים שמעניינים אותי , רק לפגישות עבודה הכרחיות . וכבר חמישי בבוקר נכנס לי בחלון ושואל אותי כבכל חמישי בבוקר: תביטי על השבוע החולף , תני לו יחס, תנסי לארגן מחשבות לשימור ולשיפור לקראת השבוע שיבוא, אולי אפילו תתחילי לארגן לך תוכנית שאשכרה תוכלי ליישם בסוף השבוע שיתחיל עוד כמה שעות.. ולא הצלחתי לנשום. פיסית. לא הצלחתי. כאב בטן חד תפס אותי כאילו מישהו מחזיק לי את המעיים , צריבה חזקה בגרון , והראש מתחיל להסתחרר. קמתי מהמיטה, חושך בחוץ , חושך כבד. לובשת את הג'קט ג'ינס מאתמול על הפיג'מה, יוצאת החוצה , מסדרת את הכיסא מול מקום שאני חושבת שממנו רואים הכי טוב את השמש בזריחה, מנסה ליישר מבט , להרים את הראש, החנק בבטן השתחרר קצת , הראש עוד מסוחרר. הרמתי מבט לשחר שעלה, לאט לאט, בנחת אופייני, כאילו אין פה מירוץ של טובים ורעים בתוך המוח שלי והדמעות יצאו. הנשמה שלי קיבלה מקלחת בוקר הגונה . מוכנה ליום חדש, יום חמישי, יא' חשון , יום פטירת רחל אמנו , עם כל המחשבות על איזו אמא אני איזה תפילות אני מבקשת על האמא הזאת שהיא אני איזה תפילות על הילדים שלי איזה תפילות על הילדים של ריבונו של עולם עוד כמה ימים בחירות לכנסת המי יודע כמה ולמה וריבונו של עולם יודע שילדים לפעמים רבים ומתקוטטים, אבל אנא ממך , תרחם עלינו אבא שבשמיים, תרחם. תרחם על כל הטעויות , על כל התעיות , תנקה לנו תהיות. תכוון לנו את הדרך, אמא רחל מצטרפת לברכת הארת הדרך, רחל , את שעומדת שם שנים , על אם-הדרך, ורואה אותנו, את בוטחת בדרך ובוטחת בנו שיקויים לנו חרף כל מצעדי הבושה ויש שכר לפעולתך ונשוב לגבולנו.