משאירה מקום ל...תמונה
אני אופטימית,
יש שיאמרו "ללא תקנה".
אני נאחזת בה באופטימיות הזאת כמו שאני נאחזת בנשימות שלי.
אני מעדיפה להיות אופטימית ולהתאכזב לפעמים
מאשר להיות פסימית.
אני חושבת שאם אהיה פסימית - לא אצליח להיות מופתעת בכל פעם שאגלה שהעולם באמת טוב. שאנשים באמת טובים. שלרובם יש כוונות להיטיב, ורק איפהשהו בדרך מתערבב לו הכל ומתחרבש.
יש כאלו שממליצים לי בלי הפסקה להיות ריאלית.
מה זה ריאלית.. אני שואלת בהתרסה מולם..
מציאותית.
תהיי מחוברת למציאות.
תרדי מהענן שלך, צאי מהבועה ותסתכלי לאמת בעיניים.
ככה הם טוענים.
אבל מה זאת המציאות ? אני שואלת מהורהרת...
ואני לא מחכה לתשובה מהם. אני יודעת את התשובה.
התשובות נמצאות בתוכי.
העולם הוא טוב. ויש בו גם פחות טוב.
וגם הטוב וגם מה שלא טוב - יורדים ביחד מהשמיים. ככה אני מאמינה.
וזה עוזר לי לשמור על התקווה.
וזה עוזר לי להביט למציאות בעיניים. בעיניים שלי.
כי יש הרבה דברים במציאות שאם נהפוך את ההסתכלות עליהם -
נראה טוב , או לא טוב, תלוי בזווית ממנה התבוננו.
וכשקשה לי לאחוז באופטימיות הזאת , כי היא חמקמקה , היא דורשת יחס מתמיד ועבודה ללא הרף, ומתעקשת האופטימיות הזאת שניכנס לכל מיני זוויות שהמימדים שלי לא תמיד מאפשרים לי..
אז כשקשה לי - אני חוזרת למילים שאני כותבת לעצמי.
זאת אחת הסיבות שאני כותבת.
וזה נותן לי כח.
ולפעמים, אני מודה, כל כך מורכב לי במציאות שאין לי כח למילים של עצמי.
אז אני מסתכלת בתמונות שצילמתי.
והן נותנות לי כח.
אם במילים אני צריכה לקרוא כמה מאות כדי להבין מחדש ולהירגע-
התמונה מופיעה לי ישר מול העיניים ונותנת לי את השקט הזה
שנכנס ומרגיע וממלא בתקווה.
זאת אחת הסיבות שאני מצלמת.
היה הכי מתבקש לצרף פה תמונה שנותנת לי רוגע ושקט ותקווה.
אבל כדי שזה לא יהיה רק הטור שלי..
אני משאירה לכם מקום לתמונה שלכם.
ואם אין לכם עדיין אחת- צאו לצלם.
ושימו לב לזווית.

יערית יאיר
צילום ארועים, צילומי תדמית, צילום משפחות בטבע
סדנאות צילום
סדנאות פוטותרפיה








