רציתי לצלם חתן וכלה
מה קרה כש"יצאתי אל משוש חתן וכלה"...

אחרי חודשיים בערך (לפעמים לוקח לשפע זמן להגיע, צריך סבלנות ) ביום רביעי אחד ראיתי מודעה באחת הקבוצות :
אמא'לה. יומיים להתכונן לצילומי חתונה !
תירגלתי נשימות , עשיתי לי רשימה של סדר האירועים, והגעתי למקום שעה לפני הזמן.
קיבל את פניי בחור יחף, במכנסיים קצרים וגופיה. והציג את עצמו כ..חתן... מבט סביבי גילה עוד כמה צעירים וצעירות מנקים אבק מכיסאות, מטאטאים רצפה, תולים בלונים. ניגשתי לאחת הבנות, לנסות להבין מי החברה ומי השושבינה.. וכמו שאתם מנחשים, האחראית על תליית הבלונים היתה הכלה עצמה.

האורחים התחילו להגיע. משפחה קרובה ומספר חברים.
הגיעו גם הרב והעדים. אפילו צוות המחלקה המארח עלה לרגע וגרם לכולנו להזיל (עוד) דמעת התרגשות.
טקס החופה היה מרגש במיוחד. כל כך טהור, ופשוט וחף מכל אפקט, רעש והסחות.
ואו אז הבנתי , שלצלם חתן וכלה -בארוע כזה אינטימי ומשפחתי - זה כמו לצלם כל משפחה ביום המיוחד שלה.
זה לא משנה אם זה בת מצווש, או ערב חינה, או צילומי אם ובת.
צריך פשוט לתפוס את העיניים , ולהרגיע את הלב, ואז הפה מחייך נכון , והתנועה משתחררת.
אני חושבת שמזמן לא פגשתי צעירים כאלו עם אהבה בעיניים ונתינה בלב.
החיבוק המשפחתי שקיבלתי כצלמת היה ממש לא מובן מאליו.
כשהלב שמח, והעין טובה, ואת מוקפת בקרובים והאהובים שלך-
הלוקיישן לא באמת משנה.
העיקר שיהיה בבריאות טובה ובמזל טוב !








