בא לי להיות רותם
שבוע שעבר צילמתי זוג מתוק בגבעת הכלניות אצלנו בישוב, בניצן.
חוץ מכלניות שידענו שלא יהיו עדיין , זכינו לפריחה מרהיבה של רתמים ושקדיות.
והרותם הזה כבש אותי.
הריח שלו כל כך נעים, כל כך טוב, עם נוכחות שמשמחת אפילו אחת כמוני שאיבדה את חוש הריח לפני שנים
(זה כבר לטור אחר) .
הרותם הזה שמשתפל לו הפוך.. מלמעלה ללמטה.. מחטים ארוכות ירוקות , ופריחה עדינה , לבנה, מלכותית בעיניי, ריחנית ומיוחדת. כמו מנגיש את כל היופי שלו..
הרותם הזה כבש אותי.
ונזכרתי איך חברה מפעם היתה קוטפת כל פעם כמה מחטים פורחים וריחניים ומקשטת את שולחן האוכל בעזרתם.
(כמובן שעד סוף הצילומים שכחתי מזה לחלוטין וכל השבת התבאסתי על עצמי :) ...
אז מרוב שנשביתי בקסמיו בדקתי עליו קצת בגוגל, וגיליתי שהפריחה שלו קיימת לתקופה קצרה מאוד - כל החורף. ינואר עד אפריל.
בול עכשיו.
ודווקא בגלל שאין עכשיו הרבה פריחה אז אחוזי ההאבקה שלו מצויינים (ועוד נתונים פחות מעניינים... :)
ועברה בי מחשבה.. בא לי להיות רותם.
דווקא כשקר, וחשוך , וגשום , וחורף בחוץ ובטח כשחורף וקר וחשוך בפנים, בלב, דווקא עכשיו -
בא לי להיות רותם.
לפרוח.
בעדינות ,
במלכותיות,
בריחניות מיוחדת,
להנגיש את היופי שבי, לעצמי.
בא לי .
ובמקום לפרט את כל לבטי הלב וחרטות המחשבה - החלטתי פשוט להסתפק בתמונה.
(וסליחה מכל מי שחשב שבא לי להיות רותם - סלע :)



שנזכה לבשורות טובות במהרה
עם ישראל חי !
יערית יאיר
צילום ארועים, צילומי תדמית, צילום משפחות בטבע
סדנאות צילום
סדנאות פוטותרפיה








