תחליפים
כבר שבועיים שלא כתבתי משהו מסודר.
כתבתי המון מחשבות , קטעים קצרים,
הרבה הפסקות באמצע.
זה מה שמאפיין את היומיום שלי עכשיו: ריצה ארוכה, הפסקות קצרות לטעינת כוחות וקדימה שוב.
אני יודעת שלאורך זמן זה מעייף ,
איזה מזל שאחרי כל שישה ימים כאלו מתישים באה שבת ומטעינה מחדש .
בין שבת לשבת , הצילום מאפשר לי לרוקן את המחשבות ומדייק לי את ההבעה בצורה שלא האמנתי,
עד כדי כך שהתמונות החליפו לי את הצורך במילים.
אתמול בבוקר קמתי עם מספר רעיונות די מפותחים לטור השבועי,
כאלו שהתבשלו לי היטב השבוע בצפייה בגשם,
ואמרתי לעצמי שכשאחזור הביתה אתיישב לכתוב.
העברתי סדנאות לשתי קבוצות תלמידים, צילמתי איתם קצת ,
נפגשתי עם חברה במקום פסטורלי לקפה והשלמת פערים וצילמתי שם קצת יותר,
וכשהגעתי הביתה , כבר לא נשארה לי מילה אחת בראש שעוד לא יצאה לאור.
הבעתי התרגשות, ואהבה, הבעתי קיפאון וצמיחה. הבעתי חלומות ותקווה. הבעתי את המשאלות ואת האכזבות, את העומס ואת ההתפרקות. את החרדות והפחדים , את ההתגברות והשמחה.
הכל הכל פרקתי באמצעות הצילום.
אולי התמונות שצילמתי לא יגידו לכם כלום .
אבל כל תמונה שאספתי לי בגלריה במהלך הימים, פירקה לי את כל הצורך לדבר במילים לכדי צילום.
והשבוע הבנתי עוד יותר טוב
כמה הבחירה בצילום ככלי לביטוי היא משמעותית עבורי
ושמחתי שיש לי את הכלים ואת הדרך לתת את המתנה הזאת לעצמי.
פרוייקט 365 - שבועות 14-16
בשבוע 14
הייתי בחופשה קצרצרה עם חברה.
חזרתי עם אלבום מלא תמונות , ובאופן מפתיע גם היו לי מלא מילים.
שיתפתי איתכם את הטור האחרון, ללא תמונות.
המילים דרשו (וקיבלו) מקום של כבוד.
בשבוע 15
חזרתי מימים של שקט עם עצמי לימים אינטנסיביים ב"ה של העברת סדנאות וצילומים.
נפגשתי פרונטלית עם יותר מ 250 אנשים.
אין פלא שבסופו של אותו השבוע לא נשארו לי מילים לבטא על הכתב.
שיתפתי עם המנויים שלי בווצאפ סרטון שהכנתי. דקה על למה בכלל לשתף את המחשבות.
אל דאגה, מתחת לסרטון צירפתי גם תמונות, תוכלו לשים לב שכל תמונה "מעולם אחר". זה היופי בגיוון היומיומי של העסק שלי.
בשבוע 16
כבר מצאתי את האיזון . ויחד עם מערכת חורפית אפילו נהניתי מכמה שעות בפיג'מה.
במבט לאחור זה היה שבוע מיוחד וקסום עבורי.
ועדיין, הכי כיף כשבאה שבת של משפחתיות ומנוחה מהמירוץ.








