הלו,זה רדיו ?
כל יום , למשך שעתיים.
כל יום.
נושאים חדשים לכאורה, תוכן חדש.
בדיחות חדשות, דמויות ישנות,
והמון... מאזינים.
תוכנית יומית קבועה ברדיו מקומי היא אחת ההתמכרויות של בעלי.
זה מעביר לו את הפקקים בטוב, ובכלל צחוק זה בריא לבריאות...
לפעמים כשאנחנו נוסעים יחד בשעות האלו , התוכנית מתנגנת ברקע..
ושניה אחרי שאני מסיימת להתפלא "מי נותן לשטויות כאלו זמן אוויר" ?
אני נמלאת הערכה על ההתמדה שלהם לייצר כל יום, שעתיים של תוכן. כל יום.
גם אם התוכן הוא לא מעולם התוכן שלי,
והנושאים שעולים שם הם לא בדיוק נושאים ברומו של עולם
(במחשבה נוספת אולי עדיף שכך)
אבל בעיקר בעיקר זה גורם לי לנדוד על גלי האתר
אל מחשבות וחלומות משלי.
אם היתה לי תוכנית רדיו יומית - מה הייתי עושה איתה.
איזה תוכן הייתי יוצקת לה.
"בינינו, את מסוגלת לדבר על כל נושא" עודדה אותי חברה ללכת על זה.
"אבל אני צריכה להיות רלוונטית לכל השאר, ומעניינת, ומביאה זוויות חדשות" עניתי לה מהמקום הפנימי, החרד..
עד שתתברר לי התמונה המלאה על תוכנית רדיו משלי,
בינתיים הגשמתי אותה כאורחת לשעה קלה עם גיל-עד ארד, איש מיוחד, חם, לבבי, איש שיחה נעים ומאמן בחסד.
את גיל-עד פגשתי לראשונה בתחילת החורף , בהרצאה שהעביר בזום.
בסוף ההרצאה הוא הזמין כל מי שמעוניינת להתארח אצלו בימי חמישי בתוכנית ברדיו מודיעין.
כמובן שקפצתי על המציאה.. וקבענו תוכנית בשבוע של יום ההולדת שלי.
דיברנו על החיים, על עין טובה, על המשמעות של צילומי תדמית ועל חשיבות הצילומים האותנטיים לעסקים .
(נראה לי שבתקציר של הטור הקודם הזכרתי את זה במילה או שתיים.. - אלו פאדיחות שבטוח אני אעשה כשתהיה לי תוכנית משלי..)
המפגש בתחנת הרדיו עורר בי את החשק ואת הרצון להשמיע את קולי מעבר לדפי האתר, אל עבר גלי האתר.
בתחילת השנה הצבתי לעצמי יעד להקליט פודקאסט.
ומאז זנחתי את הרעיון הזה..משהו בי מהסס, עדיין לא בטוח.
גם עכשיו, אחרי שפרקתי את כל המחשבות הכמוסות האלו אל הדף, עוד אין לי ממש את התמונה המלאה-
איפה ואיך ומה.
אבל ככה חלומות מתחילים...
בקריאת כיוון, בהצהרת כוונה, ואולי מישהו שם בצד ישמע,
ויזמין ,
ואזכה שיום אחד
גם לי ירצו בקביעות שכזו להאזין..

פרוייקט 365 - שבוע 31-32
אתם מרגישים את זה ?
את זה, נו... הקיץ..
החופש הגדול...
כולם נהיו על קוצים
התלמידים כבר לא בפוקוס
מורים רק מחכים לצלצול כדי לממש חופשה יקרה לכל הדעות ביעדים חמים ומיוזעים
ואלו שהתמזל מזלם ואינם תלויים במשרד החינוך נכנסים ל"כוננות ספיגה"..
רוצה להזכיר לכולנו לקחת הכל ב-
פרופורציות
פרופורציות לזמן הזה שמגיע וחולף
פרופורציות על הזמן שיחלוף לבלי שוב
פרופורציות להשקעה שלנו בין החשוב והחשוב יותר
פרופורציות בין הלב לשכל
פרופורציות בין רוצה למוכרח ליכול
קיץ טוב פורה מהנה וממוזג
ואם תרצו ליצור פרופורציות בתמונות- כתבו לי, יש לי סדנא להציע לכם :)
הנה קצת ממה שעבר לי בעדשה, לא לפי הסדר...תהנו.








