מחשבות ברזל שבוע שלישי
איך מנצחים מלחמה
תקומי מהמיטה, תשטפי פנים ותמרחי קרם. וסרום. לא, לא חבל על הכסף.. הפרצוף שלך הוא פרצופה של המדינה.
אם בא לך תישארי בפיג'מה זה יכול להתחלף בשלב מאוחר יותר...אל תשללי.. הרי יום שעובר בלי "אין לי מה ללבוש" הוא יום מבוזבז... כלל ידוע אצל כל הלוחמות...
תחברי את הנייד למכשיר הבלוטוס הקרוב, תצעקי שאת לא מצליחה להתחבר, אה, הנה , הצלחת...
תפעילי איזו רשימת השמעה שעולה לך החל מנועה הפנתרה וכלה בעידן המרגיע .אם את מאלה ששלמה הנדוש עושה להם את זה אז גם בסדר, גם חנן האלוף או ישי המלטף או יונתן החד או רמי וריטה שיודעים שביחד גם מרינה יודעת שביחד.. מה שעושה ללב שלך לרקוד , אפילו במקום..
ועכשיו תגבירי. עוד.
תרתיחי מים לקפה, תחשבי איזו שכנה או חברה יכולה להיות לידך בזמן שאת שותה אותו – או בטלפון או על הספה ממש לידך... תאמיני לי : ניצחת את זה- ניצחת את הרוב.
ברגעים קשים ממש ההמלצה היא לקצוץ בצל ולטגן – ריח של ניצחון מתפשט בכל הבית וכל הילדים יצאו מכל החדרים והמסכים ואז תתחיל המלחמה הבאה- מה להכין היום.. אבל את תנצחי אותה כי את מהסוג הזה של הנשים שמנצחות.
איך אני יודעת את כל זה ? חכו עד הסוף...
כשתגיע השעה ה"מתה", אל תיכנסי לחדשות או לרשתות החברתיות. ככה יורדים הסיכויים לנצח. תיכנסי לנטפליקס או לסדרות למה שגורם למוח שלך להפליג לנופים אחרים לדילמות של אחרים לצרות של עשירים מומצאים , של אלו שחיים באושר ועושר בעיירות לא קיימות שהאנשים שם נאמנים להם בכל מאודם...
ותשני קצת.
בלי רגשות אשמה.
תשני. או "רק תרימי את הרגליים".. הצבא הרי צועד.. ואת קיבתו ניצחת כבר לפני שעתיים..
ואח"כ תקומי ותעשי לך עוד קפה אחד חזק עם קוביית שוקולד להתעורר, אם בא לך להישאר עם המוזיקה תחלישי, זו שעה שצריך לנשום בה לקראת החושך הגדול שיורד,
והאצבע קלה על הרשת..
ואוף ולא בא ולמי כבר מתחשק לנצח את המלחמה הזאת כשכל כך הרבה פנים יפות , מחייכות זורחות אליי מהמסך , פנים של היו ואינם עוד ואת יודעת שלכל פנים שמחות ומוארות יש משפחות מאוד עצובות עכשיו שם בחושך גדול בישובים ממול...
אבל אנחנו פה בענייני ניצחון , את זוכרת ? ואנחנו ננצח.
ככה אני אומרת כשאני פוגשת מישהי בשבילים אחרי שהכרחתי את עצמי להתגבר על הפחד ולצאת מהבית, לסיבוב בשכונה.
החיבוק שעטפה אותי היה שווה את הפחד.
"איך את נושמת ?" היא שאלה אותי...
"מי אמר שאני נושמת" עניתי...
"את נשמעת לי אשה חזקה" החזירה לי
"אגלה לך סוד" השבתי בתמורה... "בסוף כולם מתרסקים. מי שחזק יותר – מתרסק מגובה רב יותר"...
לא בטוחה שהיא אהבה לשמוע את התשובה שלי
אבל לי זה גרם לצעוד הביתה בראש מורם, לטפס חזרה וחזקה לגובה שלי ,
ולהחזיק מעמד עוד כמה ימים עד להתרסקות הבאה..
ככה מנצחים מלחמה. אין דרך אחרת.
כי להילחם בזה- משאיר אותנו נמוכות , לא מתמודדות, מפחדות , לא מתחבקות , לא נפגשות , סגורות, לא משתפות , עצובות .
וככה, כולם יודעים שלא מנצחים , אפילו את עצמנו, אז קל וחומר מלחמה...
שלושה שבועות למלחמה הזאת שהתחילה בחושך ובתוהו ובבוהו. החושך הזה עוד כאן מסביבנו, עוטף אותנו , והוא לא הולך להתפזר אם לא נפזר אותו בעצמנו.
לאט לאט , צעד אחרי צעד, יום אחרי יום-
אנחנו ננצח !
את החושך. ואת האויבים שלנו.
עם ישראל חי !
צירפתי תמונות של זריחה מהמקום הנמוך בעולם.
ולוואי ונשאב מזה כוחות לעלות ולהאיר בכל פעם מחדש.








