על בימת חיי - הסיפור המלא
אתמול בלילה נתתי הרצאה בטד.
כן, TED !!
זה היה אחד הערבים המרגשים של חיי.
כשרותי מההפקה התקשרה, הלב שלי צהל מהתרגשות.
לא האמנתי.
חשבתי שמישהו חומד לצון בטלפון.
אבל ככל שהשיחה התקדמה הבנתי שזה אמיתי.
ההכנות היו מרגשות. מה זה מרגשות- מטורפות.
זאת היתה תקופה עמוסה בטירוף.
לילך עבדה איתי על כל החומרים השיווקיים ועל הדרך עשתה לי גם שדרוגים לאתר,
אתי עשתה לי גרפיקה מדהימה, מיתוג מושלם לרגע המיוחד הזה, בדיוק כמו שדמיינתי.
אין עליך אתי!
וסיגי...סיגי דאגה לי לכל הראיונות והיח"צ והכתבות והפרסומים.
איזה מדהימות. באמת.
צוות של אלופות.
רגע לפני שאני על הבמה, רותי מריצה איתי את הלו"ז, בודקת שהמצגת עובדת,
אסתי מעבירה לי יישור לשמלה ומחזקת את המטפחת,
מציינת שוב בפעם המאה ששושי המאפרת עשתה עבודה מדהימה..
צביקה מלחש לי באוזניה 60 שניות לעליה,
והדופק שלי על 200. איזה 200. אלפיים!!
שלומי, הילדים וכל המשפחה ממוקמים בשורות הראשונות, חמודים,
נסעו את כל הפקקים כדי לפרגן לי בלייב.
וכשצביקה ספר לאחור
עשר.. תשע.. שמונה.. שבע..
ניתן האות למחיאות כפיים בקהל, נדלקו הפנסים ואני צעדתי בהתרגשות מטורפת לעמדת הדובר.
סיכמנו שבעשרים השניות הראשונות אני רק אחייך ואגיד כמה שאני מתרגשת להיות על הבמה הזאת.
נראה לי שזה לקח קצת יותר אבל רותי וצביקה סימנו לי מהקונטרול שהכל בסדר ושאמשיך לפי התוכנית.
אחרי חצי דקה השתחררתי לגמרי.
זרמתי עם התוכן ועם המצגת ועם הקהל.
ולא רציתי שהזמן יעבור !!
הרגשתי שכבשתי פסגה !
שלא ידעתי כמה קשה צריך לעבוד כדי להגיע אליה, לפסגה.
אבל בסוף זה קרה.
והגעתי.
הגעתי יפה, ומאורגנת ורהוטה, וחדה, ויודעת, ובטוחה.
הגעתי שמחה ונינוחה, ומוקפת צוות שלם שליווה אותי כל התקופה והפך ממש למשפחה שניה.
הגעתי לנקודה שאנשים ממש קנו כרטיס, הזמינו מקום, הזמינו בייביסיטר,
סימנו ביומן- הרצאה של יערית יאיר בטד.
והגיעו.
ונהנו.
והחיבוק של הקהל אחרי...וואוו זה אין לתאר.
כמה אהבה. כמה מילים טובות, כמה חום.
איזה פירגון מהלב.
כן, יעלי, אמא קמה, כבר מאוחר?...כן, את צודקת..קמה...








